מש"ב נוסדה בשנת 1958 בעקבות נסיעתה של שרת החוץ גולדה מאיר, למדינות העצמאיות החדשות של אפריקה.
לדברי סגן המנהל של מש"ב דאז, ז"אק דקל ,שהיה גם השגריר לשעבר בוולטה עילית (בורקינה פאסו):
''גולדה קיבלה השראה ממה שראתה כדמיון בין ישראל לאומות אפריקה החדשות"
אלו היו מדינות עצמאיות שזה עתה פעלו ליצירת חקלאות עצמאית באקלים חם וצחיח למחצה. היא ראתה צורך בסוכנות שבה ישראל והעולם המתפתח יוכלו להשתתף בהחלפת מיומנויות, ניסיון וידע". "מבחינה היסטורית, בגלל מיקומה הגיאוגרפי, מדינת ישראל תמיד נתפסה כ"גשר לאפריקה", "הוסיף דקל.
70% מהפרויקטים בחסות מש"ב במדינות מתפתחות היו בתחום החקלאות. זהו התחום שבו מומחיותה של ישראל היא בעלת שם עולמי, ולעתים קרובות הוא חיוני ביותר למדינות מתפתחות. היא מתמקדת גם בבניית יכולת אנושית ובגישת "הכשרת מאמנים", תוך שיתוף עם מדינות אחרות בניסיון ובמומחיות של ישראל וכן בטכנולוגיות חדשניות.
הסיוע ושיתוף הפעולה של מש"ב עם מדינות כמו קמרון מפותחים בארבע דרכים שונות: הראשון הוא הבאת ארצה כוח אדם ממדינות אלו לקבל הכשרה והדרכה בסדנאות וסמינרים מיוחדים שתוכננו במיוחד כדי לענות על הצרכים של פרויקטים ספציפיים. הדרך השנייה היא שימוש בקורסים קצרי מועד במקום הניתנים במדינה המתפתחת עצמה בחסות מש"ב. מדובר בסדנאות ברמה גבוהה בתחומים רלוונטיים רבים: ייעור, פיתוח דיג, חקלאות יבשה צחיחה, שיטות השקיה מתקדמות ועוד. ההיבט השלישי של פעילות מש"ב, הוא מומחים ישראלים הנשלחים לחו"ל למשימות ארוכות טווח. ההחלטה אם לשלוח מומחים ארוכי טווח אלו לחו"ל מבוססת בדרך כלל על דיווחים ממשימות קצרות טווח, ההיבט הרביעי של תוכנית הסיוע. כל ארבעת ההיבטים של תוכנית מש"ב נערכו עם קמרון, והמשיכו בפיתוח
הפרויקטים הראשונים בקמרון הוקמו כבר בשנת 1960, כאשר מש"ב סייע בהקמת שני מרכזים ביאונדה ובאבאלה שנועדו להכשיר צעירים קמרונים הן בנושאי חקלאות והן בפילוסופיה של אחריות אזרחית.
בתחילת 1970 סייעו מומחים ישראלים גם בביצוע פרויקט מיוחד לפיתוח שיטות מקומיות משופרות לגידול עופות. באותה תקופה, הם גם עזרו לייסד תחנת ניסוי להחדרה ובדיקה של זנים חדשים של ירקות ביישוב פומבאן בקמרון.
חידוש היחסים הדיפלומטיים ב-1987 הביא לחידוש מידי של פעילות מש"ב בקמרון. כמה מומחים ישראלים כבר נשלחו לקמרון כדי לבצע משימות קצרות טווח. מאז אותה תקופה יותר מ-2000 קמרונים השתתפו בקורסי הכשרה מותאמים בישראל.
ב 2010 צוות של שני רופאי עיניים מנתחים מבית החולים רמב"ם נשלח ע"י מש"ב על מנת לפתוח בית חולים שדה " העין ה-7 "
הם הביאו ציוד רפואי והתקינו מחנה בבית החולים CNPS.
ב 2012 התקיים בבית החולים האזורי במנדה מחנה "העין ה-8 "
ב- 2015, 75 חניכי מש"ב לשעבר השתתפו בכינוס להחייאת מועדון השלום ביאונדה ולבחירת מנהל. באותה שנה בדצמבר, שלב היישום הראשון של שיתוף הפעולה הישראלי-צרפתי (AFD-MASHAV-MINADER) בקמרון להגברת ההשקיה עם ביקורו של מומחה משב.
בין 2017 ל- 2019 ביצע משב בשיתוף עם GIZ ומשרד החקלאות ופיתוח הכפר של קמרון (MINADER) את פרויקט שרשרת הערך מנגו. הפרויקט נועד להגדיל את הפריון וההכנסה של חקלאים (1000 חקלאים קטנים) ב-20% וליצור הזדמנויות תעסוקה טובות יותר על ידי שיפור טכניקות הייצור בשרשרת הערך של מנגו בקמרון. לפיכך, מקומות עבודה הובטחו באמצעות הקמת משתלות עצים, ובאמצעות פעילויות הקשורות לעיבוד ויצוא.
בשנת 2017 תרם מש"ב משתלה מודרנית לבית הספר המעשי לחקלאות בינגואלה
מ 2021 עד 2022, התקיימה הכשרה של צעירות בנושא פעילויות מניבות הכנסה ופרנסה בשלושה אזורים
כמו כן, מתקיימות לעיתים תוכניות הכשרה מקצועיות באינטרנט.
מש"ב נוסדה בשנת 1958 בעקבות נסיעתה של שרת החוץ גולדה מאיר, למדינות העצמאיות החדשות של אפריקה.
לדברי סגן המנהל של מש"ב דאז, ז"אק דקל ,שהיה גם השגריר לשעבר בוולטה עילית (בורקינה פאסו):
''גולדה קיבלה השראה ממה שראתה כדמיון בין ישראל לאומות אפריקה החדשות"
אלו היו מדינות עצמאיות שזה עתה פעלו ליצירת חקלאות עצמאית באקלים חם וצחיח למחצה. היא ראתה צורך בסוכנות שבה ישראל והעולם המתפתח יוכלו להשתתף בהחלפת מיומנויות, ניסיון וידע". "מבחינה היסטורית, בגלל מיקומה הגיאוגרפי, מדינת ישראל תמיד נתפסה כ"גשר לאפריקה", "הוסיף דקל.
70% מהפרויקטים בחסות מש"ב במדינות מתפתחות היו בתחום החקלאות. זהו התחום שבו מומחיותה של ישראל היא בעלת שם עולמי, ולעתים קרובות הוא חיוני ביותר למדינות מתפתחות. היא מתמקדת גם בבניית יכולת אנושית ובגישת "הכשרת מאמנים", תוך שיתוף עם מדינות אחרות בניסיון ובמומחיות של ישראל וכן בטכנולוגיות חדשניות.