הרפובליקה של קמרון ומדינת ישראל מקיימות קשרי שיתוף פעולה מאז עצמאותה של קמרון ב-1960. שיתוף הפעולה נדחה זמנית משנת 1973 (עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים), כאשר מדינות אפריקאיות רבות השעו את היחסים הבילטרליים עם מדינת ישראל. בשנת 1986, קמרון הייתה בין אחת המדינות האפריקאיות הראשונות שחידשו את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל.
כידוע, ישראל היא מדינה צחיחה ומדברית, שתת הקרקע שלה כמעט ולא שופעת משאבי טבע ומינרלים. כיום ישראל מדורגת בין הכלכלות עם הביצועים הטובים ביותר בעולם. שני דברים יכולים להסביר זאת: ראשית, היכולת של העם הישראלי להסתגל לסביבתו ולמצוא דרכים ואמצעים חדשניים להתאים אדמה צחיחה לחקלאות. שנית, השקעה בחינוך ובמחקר הובילה לכלכלה מגוונת ביותר. חינוך, מחקר ותרבות של חדשנות הם אפוא יסודות להצלחתה של ישראל בעולם.
במשך יותר מחצי מאה, מאז ששתי המדינות הגיעו לעצמאות, קמרון פיתחה כלכלה מבטיחה סביב חקלאות בעוד שישראל השקיעה בחינוך כדי לפתח תרבות היי-טק חזקה ותיעוש. יתרה מכך, רצונה של קמרון לגוון את כלכלתה מהווה הזדמנות שלא תסולא בפז לשיתוף פעולה נוסף. הקרקע פורייה לשיתוף פעולה שכזה: התשתית הבסיסית הדרושה לפיתוח כלכלה מגוונת פורחת, האוכלוסייה, בעיקר בני הנוער, להוטה לטכנולוגיה, וכבר עלו מספר פתרונות שהעלו את קמרון על מפת מדינות הייחוס. במרכז אפריקה.
ישראל וקמרון חולקות היסטוריה ארוכה של יחסים בילטרליים מצוינים ושיתוף פעולה בתחומי החקלאות, הבריאות, החינוך וחילופי תרבות; ולמרות שקשה לשפר מערכת יחסים מצוינת, יש פוטנציאל רב לשני הצדדים לחזק את תוכן שיתוף הפעולה שלהם באמצעות שיתוף ידע בתחומים שונים כמו חינוך, שבהם ישראל כבר תרמה משמעותית.
בשנת 1986 גדי גולן, שגריר ישראל בקמרון אמר: "קמרון וישראל מעורבות במשותף בהרפתקה בקנה מידה אנושי. הם מיישמים שיתוף פעולה ישיר ומעשי בהתאם לצרכי המאה המתקרבת כעת לקיצה ואשר חוללה שינויים כה עמוקים בכל התחומים" .
באוגוסט 1986 טס ראש הממשלה שמעון פרס ליאונדה, במשימה לשיקום הקשרים הדיפלומטיים בין ישראל לקמרון. הוא נשא במטוסו ציוד רפואי חירום ואנשי צוות על מנת לסייע לקורבנות בשל התפרצות הרסנית של גז געשי אשר גרמה לאלפי קורבנות קמרונים.
ב-17 ביוני 1987, עשרה חודשים לאחר ביקור ראש הממשלה פרס, ביקרו ראש הממשלה יצחק שמיר ורעייתו שולמית בקמרון. הביקור, שתואר כמוצלח מאוד על ידי אנליסטים פוליטיים, הסתיים כשישראל וקמרון נכנסו להילוכים גבוהים יותר ביחסים אינטנסיביים מאוד שהושקו מחדש..
מרכז הייטק להדפסת תלת מימד ביאונדה. מרכז ההיי-טק שנחנך בשנת 2012 בבית הספר הפוליטכני הלאומי של יאונדה הוא אחד מפרויקטי הדגל של שגרירות ישראל. זהו מרכז מודרני שמכשיר תלמידים מכל רחבי אפריקה במערכות חשמל תעשייתיות, רובוטיקה ומכטרוניקה. בשנת 2017 נוצרה מחלקת הדפסה תלת מימדית בצמוד למרכז הייטק במטרה להשלים את ההיצע ההכשרה High Technology; ובכך, הופך את בית הספר הפוליטכני של יאונדה למרכז ייחודי ומתקדם מסוגו באפריקה. בנוסף, הטכנולוגיה המהפכנית של הדפסת תלת מימד תורמת באופן משמעותי למודרניזציה של התעשייה הקמרונית (למשל, על ידי מתן אפשרות להדפסה מקומית של אבות טיפוס שעוצבו בחו"ל), וטיפולים רפואיים (למשל, על ידי ייצור שתלים תותבים בודדים וגפיים מלאכותיות);
ביוני 2014,סיפקה שגרירות ישראל בשיתוף עם קמרון סיוע לפליטים במחנה גאדו-באדזרה (אזור מזרח), וחיסנה יותר מ-5,000 ילדים נגד פוליו וחצבת. באותה שנה בספטמבר, ישראל סייעה לקמרון במאמציה למנוע אבולה, שני רופאים ישראלים הכשירו יותר מ-100 אנשי רפואה בבתי חולים ביאונדה.
מהדורה 6 של סמינר הייטק .מדצמבר 2016 עד יולי 2023, אורגנו שישה סמינרים בנושא חדשנות ויזמות על ידי שגרירות ישראל ביאונדה. מלבד הסמינרים, השגרירות תומכת גם בפיתוח יזמות פרואקטיבי.
השגרירות תרמה ציוד מחשבים ל-CETIC Ngoa Ekelle ול-Lycée d'Étoug-Ebé. אותה פעילות חזרה על עצמה גם בשנת 2020 עם תרומת ציוד מחשוב לבית הספר "אובלה אודיו-ויזואלי ועיתונות" שקדם על ידי מר בנילי ז'ורז'. כמו כן, מסירת ציוד ברייל למיסיון העיוור הנוצרי, CBM, לצורך עיצוב עזרי הוראה לילדים נכים ולקויי ראייה של בית הספר PROHANDICAM (המכונה הישנה ששימשה לתרגום טקסטים לברייל הייתה מיושנת לחלוטין).
מאז 2017 השגרירות תמכה ביוזמה חדשה שהושקה על ידי אקדמיית Tassah שמטרתה לקדם מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה (STEM). היוזמה: "תחרות מתמטיקה" מתגמלת את התלמידים בעלי הביצועים הטובים ביותר במדעים ובמתמטיקה בבתי ספר יסודיים באזור יאונדה. תרומה של ציוד הדפסה תלת מימדית לאקדמיית NexGen שקודמה גם על ידי גברת פופאנג. תמיכה ותרומה לצוות קמרון בתחרות רובוטיקה עולמית בהובלת תלמידים מבתי ספר אלה.
מימון מרכז ועידות הווידאו של אוניברסיטת נגאונדרה, המאפשר לסטודנטים לעקוב אחר הרצאות מקוונות המוצעות על ידי אקדמאים ישראלים בולטים. והתמיכה בפתיחת בית הספר הראשון לקידוד בקמרון בשיתוף ''מפתחים'.המכון בישראל
הכשרת מנתחי חירום. עשרה מהמנתחים הטובים בישראל הובאו לקמרון לסדנה בת שבוע להכשרת 50 מנתחים קמרונים. האימון חזר על עצמו עם מהדורה שנייה בשנת 2020 והיו לו אותן תוצאות מצוינות כמו הראשונה.
מנובמבר 2021 עד דצמבר 2022, הכשרה של צעירות עקורות ( חסרות בית ) בנושא פעילויות מניבות הכנסה ופרנסה (אורגנו שלוש מהדורות, באזורי ליטורל (דואלה), מרכז (יאונדה) והמזרח (ברטואה).
משנת 2022 עד 2023, פרויקט מרכזי המחשבים כבר יושם בארבעה אזורים בקמרון (Yaounde, Bafoussam, Abong-Mbang ו-Kribi) עם ארבעה חדרים מצוידים ב-15 מחשבים כל אחד.
בעקבות מתקפת חמאס המחרידה ב-7 באוקטובר 2023, נשיא הרפובליקה של קמרון הביע את תנחומיו לעם הישראלי ואיחל לשחרור כל בני הערובה.