יחסים בילטרליים

דוד בן גוריון מכריז על מדינת ישראל במוזיאון העיר תל אביב. רק כמה שעות קודם לכן הסתיים המנדט הבריטי על ארץ ישראל. כמה שעות לאחר מכן הכירו ארה"ב וברית המועצות במדינה החדשה.

חוק היסוד לרפובליקה הפדרלית של גרמניה מוכרז בבון, ובכך מהווה את הרפובליקה הפדרלית. במקור נועד "רק" כצעד זמני עד לאיחוד מחדש, חוק היסוד הפך לבסוף לחוקת גרמניה לאחר האיחוד מחדש ב-1990

בהצהרת ממשלתו, הקנצלר הפדרלי קונרד אדנאואר מכיר במפורש ב"פשעים הבלתי נתפסים" שבוצעו נגד יהודים "בשם העם הגרמני" ואשר "מחייבים אותנו לבצע פיצויים מוסריים וחומריים".

10 בספטמבר: בלוקסמבורג, שר החוץ הישראלי משה שרת וקנצלר גרמניה קונרד אדנאואר חותמים על מה שמכונה הסכם לוקסמבורג. הוא הסדיר את תשלומי הפיצויים לגרמניה על רצח יהודים בתקופת הנאצים. הייתה התנגדות להסכם התנגדות חריפה גם בישראל וגם בגרמניה.

2 ביולי: נציגות ישראל נפתחת בקלן. הנציגות משמשת להכנה לכינון יחסים דיפלומטיים ועיבוד השילומים הגרמניים בהתאם להסכם לוקסמבורג

29 בספטמבר: הרמן מאס, כומר פרוטסטנטי מהיער השחור, הוא הגרמני הנוצרי הראשון שהוזמן רשמית על ידי מדינת ישראל לביקור שנמשך מספר חודשים. הוא עזר ליהודי גרמניה להימלט בתקופת הנציונל-סוציאליזם. בשנת 1964 מעניקה לו ישראל את תואר הכבוד "חסיד אומות העולם".

1 בדצמבר: במסגרת ההתקרבות ההדרגתית בין ישראל לגרמניה, מציע שר הפנים ישראל בר-יהודה להסיר את ההגבלות על השפה הגרמנית במוסדות התרבות הקיימים מאז קום המדינה. ממשלת ישראל אישרה אז שימוש מתון יותר בשפה הגרמנית. הממשלה נאלצה לאשר החלטות כאלה עד 1983.

26 במרץ: אריך אולנהאואר, יו"ר המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה (SPD), מוזמן רשמית על ידי מדינת ישראל. הוא הגרמני הראשון שנשא נאום פומבי בישראל.

15 בספטמבר: ווילי דאום, נשיא התאחדות הספורט הגרמנית, נסע לישראל כדי להעניק לאגודת הספורט המקומית תרומה. מיקומו המיוחד של הספורט בהתקרבות הרשמית הראשונה בין שתי המדינות הוביל את חברי הבונדסטאג לנסוע לישראל כשהם מחופשים לפקידי ספורט לאחר ביקורו של דאום.

27 בדצמבר: שיחה חשאית בין שמעון פרס לפרנץ יוזף שטראוס מציינת את תחילת משלוחי הנשק הגרמניים לישראל. מנכ"ל משרד ההגנה הישראלי מבקר את שר ההגנה הגרמני בביתו ברוט אם אין. הציבור לומד על כך רק ב-1964.

30 באפריל: קבוצה של נוצרים פרוטסטנטים בראשות Lothar Kreyssig הקימה את Aktion Sühnezeichen, כיום Aktion Sühnezeichen Friedensdienste (ASF). הם קוראים לצעירים הגרמנים להכיר באשמתה של גרמניה בתקופת הנאצים ולבצע שירות התנדבותי בישראל, בפולין וברוסיה כאות כפרה. קבוצת המתנדבים הראשונה הגיעה לישראל בתחילת שנות השישים

עמנואל שפר הישראלי מתחיל את קורס המאמנים של התאחדות הכדורגל הגרמנית באוניברסיטת הספורט הגרמנית בקלן. בהמשך הפך שפר למאמן נבחרת ישראל בכדורגל. בפברואר 1963 מתחילה תכנית חילופי הסטודנטים הראשונה עם ביקור סטודנטים מאוניברסיטת קלן לספורט במכון וינגייט הישראלי בנתניה. ב-1971 נכנסים שני המכונים לשותפות האוניברסיטאות הישראלית-גרמנית הראשונה.

דצמבר: מכון ויצמן בישראל מזמין את אגודת מקס פלנק הגרמנית לישראל. שיתוף הפעולה המדעי מתחיל כאשר שני המוסדות המדעיים מתקרבים זה לזה. ב-1964 הוא נחתם עם מה שנקרא אמנת מינרווה. ביולי 1986 נוסדה הקרן הגרמנית-ישראלית למחקר ופיתוח מדעי, GIF. המטה שלה בירושלים ומשרד קישור במינכן.

מוטי אורבך, בנו של רבה האחרון של פרנקפורט אם מיין, נבחר לייצג את פולקסווגן בישראל. פליקס בוריאן, שנאלץ להימלט מביתו בווינה ב-1938, פותח את בית המלאכה הראשון של פולקסווגן בישראל.

14 במרץ: הפגישה הראשונה בין הקנצלר קונרד אדנאואר וראש הממשלה דוד בן גוריון מתקיימת במלון וולדורף אסטוריה בניו יורק - מיקום ניטרלי. השיחות התרכזו בתמיכה הגרמנית בישראל. אולם חשובה יותר היא העובדה שהמפגש הזה, המתנהל באווירה ידידותית, גורם להבנה בין גרמניה לישראל והיהדות להיראות שוב אפשרית.

11 באפריל: המשפט המרכזי נגד אדולף אייכמן, שמילא תפקיד מרכזי בשואה כחבר ה-SS בגסטפו, מתחיל בירושלים. בית המשפט מודיע על פסק הדין ב-15 בדצמבר. גזר דין המוות מבוצע בשנה שלאחר מכן.

כ-30 גרמנים משתתפים במסע הלימוד הראשון בישראל שאורגן על ידי הסוכנות הפדרלית לחינוך אזרחי (BpB). עד סוף 2012 כבר היו בתכנית 7,300 משתתפים ב-267 טיולים לישראל. בדצמבר 1963 מקבל ראש הממשלה בן-גוריון לראשונה קבוצת נוער גרמנית.

12 במאי: ישראל והרפובליקה הפדרלית של גרמניה מקימות יחסים דיפלומטיים. קנצלר גרמניה לודוויג ארהרד וראש ממשלת ישראל לוי אשכול מסכימים להחליף שגרירים.

18 ו-24 באוגוסט: רולף פאולס הופך לשגריר גרמניה הראשון בישראל. בתחילה הייתה מחאה חריפה נגד קצין הוורמאכט לשעבר כשגריר גרמניה. הדיפלומט אשר בן נתן יליד וינה מציג את תעודתו כשגריר ישראל הראשון ברפובליקה הפדרלית של גרמניה.

זמן קצר לאחר יצירת קשרים רשמיים, החלו גם הערים הראשונות ליצור קשר ביניהן, למשל ברלין-שרלוטנבורג נכנסה לשותפויות עם הערים אור יהודה וקריית אתא. כיום יש יותר מ-100 שותפויות עירוניות בין ישראל לגרמניה.

ינואר: משרד התיירות של מדינת ישראל נפתח בפרנקפורט אם מיין. מאז 1987 קיים סניף ב-Kurfürstendamm בברלין, שעבר לברלין-מיטה בשנות ה-90; המשרד הראשי ממוקם בברלין משנת 2003. בשנת 1974 נפתח משרד תל אביב של לשכת התיירות הלאומית הגרמנית והחל לקדם את גרמניה כיעד תיירותי.

21 במרץ: האגודה הגרמנית-ישראלית (DIG) נוסדה בבון. כיום מונה הארגון בפריסה ארצית כ-5,500 חברים והעיקרון המנחה אותו הוא "חברי ישראל מתאחדים בשיתוף פעולה לא מפלגתי לעבודה בסולידריות עם מדינת ישראל ואנשיה". באפריל 1971 נוסדה בתל אביב החברה הישראלית-גרמנית. כמו מקבילו, הארגון השותף של DIG שואף להרחיב את הדיאלוג בין שתי המדינות.

18 באפריל: לשכת המסחר הישראלית-גרמנית נוסדה בתל אביב. באותו יום נוסדה בפרנקפורט מקבילתה, האגודה הגרמנית לקידום היחסים הכלכליים עם ישראל.

משרד לופטהנזה בתל אביב נפתח ומתבססות הטיסות הישירות הראשונות מפרנקפורט ומינכן לתל אביב.

19 במרץ: חברי משלחת מהכנסת מתקבלים בברכה בבונדסטאג. זהו הביקור הראשון של משלחת של חברי פרלמנט ישראלים בגרמניה. ב-2 באפריל 1971, חברי הבונדסטאג הגרמני מקימים "קבוצת קשר של הבונדסטאג על ישראל" עם 106 חברים, שהופכת לאחר מכן לקבוצה הפרלמנטרית. המקבילה הישראלית בכנסת נוצרה בשנת 1978. ביוני 1971 מבקרת לראשונה בכנסת ישראל משלחת מהבונדסטאג.

22 בפברואר: שר החוץ הישראלי אבא אבן מגיע לנמל התעופה של מינכן. ביקורו הוא הראשון של חבר ממשלת ישראל ברפובליקה הפדרלית של גרמניה.

5 בספטמבר: במהלך המשחקים האולימפיים במינכן, טרוריסטים פלסטינים לוקחים כבני ערובה אחד עשר חברי הנבחרת האולימפית הישראלית. כל בני הערובה נרצחים או מתים במבצע החילוץ הכושל. גם שוטר גרמני מת.

8 ביוני: ווילי ברנדט הוא הקנצלר הפדרלי המכהן הראשון שמבקר בישראל. שם הוא טבע נוסחה מתמשכת ליחסי גרמניה-ישראל: "ליחסים הרגילים שלנו יש אופי של מיוחדות".

1 בינואר: "ההוראות המשותפות ליישום וקידום חילופי נוער גרמניה-ישראל" נכנסות לתוקף. קבוצות נוער גרמניות נוסעות לישראל מאז שנות ה-50. בשנת 2001 נוסד מרכז התיאום לחילופי נוער גרמניה-ישראל.

8 ביולי: ראש הממשלה יצחק רבין הוא ראש הממשלה הישראלי הראשון שמבקר בגרמניה. הוא מתחיל את ביקורו במחנה הריכוז ברגן בלזן לשעבר.

3 בספטמבר: מרכז האיגודים המקצועיים הישראלי ההסתדרות והקונפדרציה של האיגודים המקצועיים הגרמניים מסכמים הסכם שותפות. זה היחיד מסוגו בעולם.

1 בינואר: מכון גתה, מכון התרבות הגרמני הפעיל בעולם, פותח סניף בתל אביב, ואחריו מכון נוסף בירושלים ב-1988.

2 בנובמבר: כוכב הכדורסל הישראלי ראלף קליין הופך למאמן הלאומי של נבחרת גרמניה בכדורסל. ניצול השואה יליד ברלין מאמן את נבחרת גרמניה עד 1987.

5 באוקטובר: הנשיא הפדרלי ריצ'רד פון ויזסקר מגיע לישראל. ביקור ארבעת הימים הוא הראשון של נשיא גרמניה בישראל.

6 באפריל: חיים הרצוג הוא ראש המדינה הישראלי הראשון שהגיע לגרמניה. הנשיא מתאר את הביקור הממלכתי כ"הוכחה ברורה לכישלון הנאצים". ביום הראשון לשהותו הוא מבקר במחנה הריכוז ברגן בלזן לשעבר.

1 במאי: ספינת ההדרכה של הצי הגרמני, "גורך פוק", עגינה בנמל חיפה. זו הפעם הראשונה שכף רגלם של חיילים גרמנים דרכה על אדמת ישראל. במאי 2005 שוב עוגן ה"גורך פוק" בחיפה במסגרת חגיגות 40 שנה לכינון יחסים דיפלומטיים.

9 בנובמבר: נפילת חומת ברלין מקרבת את האפשרות של איחוד גרמניה מחדש. בישראל עוקבים אחר האירועים בדאגה, כפי שעולה מחילופי המכתבים בין ראש הממשלה יצחק שמיר לקנצלר גרמניה הלמוט קוהל.

16 בספטמבר: ראש הממשלה יצחק רבין הוא ראש הממשלה הישראלי הראשון שביקר בגרמניה המאוחדת. הוא נושא נאום עטור שבחים במחנה הריכוז לשעבר זקסנהאוזן.

16 בינואר: לרגל ביקורו הממלכתי בן ארבעה ימים בגרמניה, נשיא ישראל עזר ויצמן נואם בבונדסטאג. הנאום, שנשא בעברית, הוא הראשון של נשיא ישראלי במקום זה. ויצמן הוא גם ראש המדינה הזר הראשון שנאם בפני הבונדסטאג מאז איחוד גרמניה.

5 במאי: לראשונה, מועמדים לקצונה בצבא גרמניה מבקרים בישראל כדי לקחת חלק בתוכנית אימונים משותפת עם צה"ל. הם גם לוקחים חלק בתכנית חינוכית נרחבת.
 

21 בספטמבר: ראש ממשלת ישראל אהוד ברק מבקר את קנצלר גרמניה גרהרד שרדר במעונו הרשמי החדש בברלין. זהו הביקור הראשון של ראש ממשלה זר לאחר העברת הבירה מבון לברלין.

16 בפברואר: נשיא גרמניה יוהנס ראו נאם בכנסת במהלך ביקור ממלכתי. הנאום, שנשא בגרמנית, הוא הראשון של ראש מדינה גרמני במקום זה. הוא אומר: "אחריות נובעת מההיסטוריה".
 

23 באוקטובר: ConAct, מרכז התיאום לחילופי נוער גרמניה-ישראל, נפתח בוויטנברג בנוכחות הנשיא הפדרלי יוהנס ראו. השותפה הישראלית היא מועצת חילופי הנוער בישראל בתל אביב. 

24 בינואר: לציון יום השנה ה-60 לשחרור מחנות הריכוז, שר החוץ הפדרלי יושקה פישר נואם בעצרת הכללית של האו"ם בניו יורק. "זכותה של מדינת ישראל להתקיים", אומר פישר, "תישאר תמיד עמדה בסיסית בלתי ניתנת למשא ומתן של מדיניות החוץ הגרמנית".

6 בדצמבר: קרן פורום העתיד הגרמני-ישראלי הוקמה בברלין. משרד שני ממוקם בתל אביב. הקרן היא פרי יצירתם של נשיא ישראל ונשיא גרמניה הפדרלית. מטרתו היא לקדם פרויקטים של נוער משתי המדינות.

16 במרץ: ממשלות ישראל וגרמניה מקיימות התייעצויות בין-ממשלתיות לציון 60 שנה להקמת מדינת ישראל. בראשות ראש הממשלה אהוד אולמרט וקנצלרית גרמניה אנגלה מרקל, ההתייעצויות נועדו לסייע בחיזוק הקשר בין שתי המדינות באמצעות צעדים מדיניים משותפים.

18 במרץ: קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל נושאת נאום בגרמנית בפני הכנסת. זו הפעם הראשונה שראש ממשלה זר נואם בפני הפרלמנט הישראלי. כבוד זה שמור בדרך כלל רק לראשי מדינות. היא אומרת: "בשבילי כקנצלרית גרמניה, הביטחון של ישראל לעולם אינו נתון למשא ומתן".

27 בינואר: במלאת 65 שנה לשחרור מחנה הריכוז אושוויץ, נשיא ישראל שמעון פרס נואם בבונדסטאג. הוא אומר: "בעוד שהלב שלי נקרע כשאני חושב על זוועות העבר, העיניים שלי מביטות לעתיד המשותף של עולם של צעירים שאין בו מקום לשנאה".
 

25 בפברואר: קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל קיבלה את הכבוד הממלכתי הגבוה ביותר "עיטור נשיא מדינת ישראל" מנשיא ישראל שמעון פרס. עיטור זה מכבד אנשים וארגונים שהעניקו שירותים יוצאי דופן לישראל.
 

23 באוקטובר: שגריר גרמניה בישראל, אנדראס מיכאליס, ונשיא ישראל, ראובן ריבלין, יפתחו במשותף את שנת ה-50 ליחסים הדיפלומטיים בישראל ב-23 באוקטובר. את המסגרת לכך סיפקו החגיגות לציון יום אחדות גרמניה במעון השגריר בהרצליה.
 

17 בדצמבר: שגריר ישראל בגרמניה, יעקב הדס-הנדלסמן, והנשיא הפדרלי יואכים גאוק פותחים את שנת היובל בגרמניה בהדלקת נר שני של חנוכה במעון השגריר בברלין. מאז ינואר 2015 התקיימו בגרמניה ובישראל כמה מאות אירועי יובל, מפגשים, טיולי משלחות, פרויקטים ויוזמות חדשות לציון "50 שנה ליחסי ישראל - גרמניה".

7 בספטמבר: נשיא המדינה ראובן ריבלין נואם בטקס ההנצחה לחנוכת אתר ההנצחה לשנים-עשר קורבנות טבח הספורטאים באולימפידת מינכן ב-1972, למלוא 45 שנה לטבח הנורא שאירע ב-5 בספטמבר 1972.

30 במרץ - 17 באפריל: בפעם הראשונה, חיילים ישראלים, 300 צנחנים ישראלים, השתתפו בתרגיל צבאי גדול שאורגן על ידי הבונדסוור בבסיס צבאי אמריקאי בבוואריה. השתתפו בו 14 מדינות נוספות בהובלת גרמניה.

27 - 29 בינואר: לציון 75 שנה לשחרור אושוויץ, ביקר הנשיא ראובן ריבלין בברלין בהזמנת הנשיא הפדרלי שטיינמאייר ונשא נאום בפני הבונדסטאג הגרמני ב-29 בינואר.