שגרירות ישראל בברלין מהווה גשר מרכזי בין ישראל לגרמניה. השגרירות מקדמת שיתוף פעולה ושיח פתוח בין מגזרים שונים. באמצעות חילופי תרבות, מדע ושירותים קונסולריים, השגרירות מפתחת את הקשרים ההדדיים ושיתוף הפעולה בין שתי המדינות.
כשגרירות מדינת ישראל בברלין, אנו גאים למלא תפקיד מרכזי ביחסים בין ישראל לגרמניה. לאחר שהרפובליקה הפדרלית של גרמניה ומדינת ישראל יצרו יחסים דיפלומטיים ב-1965, נפתחה השגרירות בבון. לאחר שברלין הפכה לבירה הפדרלית החדשה, עברה השגרירות לברלין.
השגרירות אינה רק נציגות דיפלומטית, אלא גם מרכז תוסס לשיתופי פעולה בתחומים שונים בין המדינות. אנו עובדים בשיתוף פעולה הדוק עם גופים ממשלתיות, עסקים, מוסדות חינוך וחברה אזרחית בגרמניה כדי לקדם פרויקטים ויוזמות התורמים לקידום האינטרסים המשותפים של שתי המדינות.
מוקד מרכזי של עבודתנו הוא קידום חילופי בתחומי התרבות והמדעיים בדגש על חילופי נוער. השגרירות מארגנת אירועי תרבות, דו שיח וסמינרים בשלל תחומים. אנו שואפים לשנות דעות קדומות ולהעמיק את ההכירות עם ההיסטוריה, התרבות והערכים הישראלים.
בנוסף, אנו מציעים שירותים קונסולריים לאזרחים ישראלים בגרמניה ומסייעים להם בכל נושא, בין אם זה נושאי ויזה, מקרי חירום או חיזוק הקהילה הישראלית המקומית.
בעבודתנו היומיומית אנו שואפים לחזק ולהעמיק את היחסים בין ישראל לגרמניה. אנו מאמינים בתוקף שבאמצעות דיאלוג, שיתוף פעולה והבנה הדדית, ניתן ליצור עתיד טוב יותר לשתי המדינות ולאזרחיהן.
_____________________________________________
היסטוריה של השגרירות
שגרירות ישראל בברלין ומעון השגריר נחנכו ב-9 במאי 2001, יום העצמאות ה-53 של מדינת ישראל, במעמד שר החוץ דאז שמעון פרס ז"ל.
היסטוריה של הנכס והמגורים
יליד 1868, איש העסקים היהודי הרמן שונדורף היה חבר במועצת המנהלים של Rudolph Karstadt AG בהמבורג משנת 1920. כשההנהלה הועברה לברלין, הוא רכש חלקת אדמה באוגוסט-ויקטוריה-שטראסה ברובע שמרגנדורף, אשר היה עוד ביולי 1928 חלק מרובע ווילמרסדורף. באוקטובר 1929 הוא בנה בחלקת האדמה בית יוקרתי עם גינה גדולה למשפחתו. תהליך הבניה הסתיים בדצמבר 1930.
הרמן שונדורף האמין בהשתלבות היהודים בחברה הגרמנית, וכך גם חברים רבים בקהילה היהודית, שסייעו בעיצוב החיים בגרמניה בתחומים שונים כמו תרבות, פוליטיקה ועסקים. עם זאת, המדיניות האנטי-יהודית של מפגלת הנציונל-סוציאליסטים אילצה את הרמן שונדורף ומשפחתו למכור את הנכס ואת הבניין ב-1934 ולהגר מברלין לפריז.
הנכס עם הוילה באוגוסט-ויקטוריה-שטראסה החליף ידיים מספר פעמים בין השנים 1935-1997, עד שמדינת ישראל רכשה אותו ב-1998.
עיצוב מחדש של הנכס
וילת שונדורף הרשומה כמבנה לשימור שוחזרה והוסבה למעון השגריר. פנים המבנה שוחזר תוך פיקוח הדוק של רשויות השימור. הקומה הראשונה קיבלה מבנה חדרים מרווח ומשמשת כטרקלין אירועים יוקרתי. אזור המגורים הפרטי של השגריר ממוקם בקומה העליונה.
מבנה חדש של השגרירות נבנה בסמוך למעון השגריר. בעיצובה לקחה בחשבון האדריכלית הישראלית אורית וילנברג-גלעדי את המורכבות והסמליות של ייצוג המדינה היהודית בברלין. הסמליות בין ישן לחדש, היסטורי לעכשווי, מתבטא גם בבחירת חומרי הבנייה. בחזית הבניין החדש נעשה שימוש באבן גיר בצבע בהיר, ששימשה גם בבניית הווילה הישנה. גגות המעון והשגרירות מצופים בנחושת פטנטה מראש.
בניין השגרירות החדש בן ארבע הקומות נוטה פנימה בזווית מאחורי הוילה לכיוון הגן. שישה מבני אבן עמודים בעלי צורה שונה משולבים בחזית זכוכית ואבן גיר. מאפיין בולט הוא קיר עשוי אבן ירושלמית הבולט משני צידי המבנה. החומה עוברת בכל השגרירות לאורך ציר האורך שלה ומסמנת את מסדרון פנימי במבנה. האבן הירושלמית המגולפת, אבן גיר בצבע אוקר המאפיינת את הנוף העירוני של ירושלים, הובאה לברלין במיוחד מבירת ישראל.
מראה השגרירות מזמין השראה יצירתית. יש מבקרים שחשים מזכירים באונייה כשהם מסתכלים עליה, כאשר מצד אחד ה"חרטום" עשוי זכוכית ונחושת ומצד שני ה"ירכתיים" שממנו חומה מאבן ירושלמית. בולט כמו "הגה".
גנים
השטחים הירוקים עם עצים ותיקים תופסים הרבה מקום בשטח.
בשנת 1934, ד"ר Hellmuth Späth, הבעלים של Späth'sche Baumschulen, שהיה קיים מאז 1720 והיה ידידו של הרמן שונדורף, השתלט על עיצוב הפארק הנרחב במקור מסביב לווילה. (ראה תמונה בשחור לבן. , מקור: Späth'sche Baumschulen)
המגעים של ספאת' עם יהודים ויחסו הבלתי מתכופף כלפי המשטר הנאצי הביאו להחרמת עסקיו ב-1944 ולהוצאה להורג במחנה הריכוז זקסנהאוזן בפברואר 1945.