ישראל ואקוודור
עוד לפני ההכרזה על הקמת מדינת ישראל כבר היו יחסים טובים בין שני העמים. הדבר הוכח כאשר אקוודור פתחה את שעריה לפליטים יהודים לאחר עלייתו של היטלר לשלטון בגרמניה, והמפלגה הנאצית התגבשה והחלה בשורה של פעולות נגד יהודים. יהודים רבים שהגיעו באותה עת לאקוודור, חיים כאן וילדיהם ונכדיהם ממשיכים את קשריהם עם אקוודור ותורמים לכלכלת המדינה וחיי החברה.
ב-29 בנובמבר 1947 הצביעה אקוודור בעד החלטה 181 של עצרת האומות המאוחדות (האו"ם), שהייתה הבסיס להקמת מדינת ישראל.
בשנת 1950 הוקמו היחסים הדיפלומטיים, בשנת 1956 החל את תפקידו השגריר הישראלי הראשון, ופתח את שגרירות ישראל בקיטו בשנת 1960. ישראל היא אחת המדינות הקטנות ביותר שיש לה נציגות באקוודור, אשר הוכיחה את ידידותה לכל ממשלות אקוודור. במשך שנים התפתחו יחסים בילטרליים בכל התחומים: מדיני, כלכלי, תרבותי וביטחוני.
כ-5,000 אנשי מקצוע מאקוודור השתתפו במשך השנים בתכנית המלגות של מש"ב, הכשרה בתחומים כגון: חקלאות, בריאות, חינוך, פיתוח עירוני, עסקים, תיירות, ניהול קהילתי, תקשורת, טכנולוגיה, מגדר וכו'. בנוסף למלגות בישראל, התקיימו קורסים ניידים בנושאים אלו בשטח אקוודור. קיים שיתוף פעולה ישיר בין גורמים ממשלתיים וארגונים לא ממשלתיים בישראל ואקוודור. נפתחות תכניות ייעוץ מומחים ישראלים שאקוודור משתתפת בהן.
שיתוף הפעולה עם ישראל תורם לשיפור מערכות התקשורת, הביטחון וההגנה, בריאות, חקלאות וכו'. מספר גדל והולך של חברות ישראליות משקיעות באקוודור בין היתר בתחומי השקיה, אנרגיה סולארית, אבטחה. בתחום ההגנה הלאומית תורמת ישראל גם בטכנולוגיה הצבאית שלה, כמו מטוסי הכפיר, שמילאו תפקיד חשוב בהגנת המדינה.
גם בתחומי של תרבות וחינוך קיים שיתוף פעולה בין ישראל לאקוודור. משתי המדינות נשלחו מגיעים ציירים, סופרים, משוררים, עיתונאים, מוזיקאים ולהקות מחול. תערוכות אמנות, קונצרטים, סדרות סרטים ופעילויות תרבות אחרות נערכים כדי שכל אחת מהמדינות תלמד על האחרת.
בין המדינות יש הסכם פטור מאשרות.