הודעה על ילד שנולד בחוץ לארץ

מסמכים נוספים שדרושים

• דרכון ישראלי עדכני של ההורים או דרכון זר עדכני, בהיעדר אזרחות ישראלית (מקורי, לא צילום).

• תעודת לידה של הילד (extended version), מקורית ומאומתת בחותמת אפוסטיל. להסבר על אפוסטיל בניו יורק לחצו כאן, בניו ג'רזי לחצו כאן, בקונטיקט לחצו כאן. אין לנתק את האפוסטיל מתעודת הלידה- תעודה מפורקת אינה קבילה.

• לפחות שתי הוכחות לקיום הלידה (פרי בטן) מהרשימה הבאה:

  • מכתב שחרור חתום מבית החולים.

  • מכתב שחרור חתום מהרופא המיילד.

  • אולטרסאונד מהשליש האחרון של ההיריון עם שם האם ותאריך הבדיקה.

  • זהותון יילוד עם שם האם ותאריך הלידה של הילד (לעיתים מגיע עם טביעות רגליים של היילוד).

• אם ישראלית שלא מחזיקה באזרחות אמריקאית או בגרין קארד מתבקשת לצרף תדפיס I94. להורדה ולמילוי לחצו כאן.

חשוב לדעת

• הסטטוס המשפחתי ומצבו האישי של ההורה הישראלי חייבים להיות מעודכנים במרשם האוכלוסין הישראלי, לפני רישום הילד. במידה שיש צורך בעדכון סטטוס משפחתי או מצב אישי, אנא בקרו בעמוד עדכון מצב אישי.

• במקרה ששני ההורים ישראלים ואינם נשואים, נדרשים ההורים למלא ולחתום על טופס "תצהיר הכרה באבהות על ילד שנולד לאישה פנויה". (להורדה לחצו כאן).

• במקרה שאחד ההורים ישראלי והשני אינו ישראלי והם אינם נשואים או אינם מעודכנים נשואים במשרד הפנים בישראל, נדרש הזוג​ לצרף מסמכים המוכיחים את כנות הקשר לפחות מ-300 יום לפני הלידה. רשימה מלאה של הוכחות קבילות נמצאת בהמשך העמוד.

• במקרה שהנרשם בגיל 16 שנים ו-4 חודשים ומעלה, נדרש הנרשם למלא טופס בקשה להסדרת מעמד צבאי. למידע ולהורדת הטופס, אנא בקרו בעמוד הסדרת מעמד צבאי.

• אם הנרשם קטין, הקטין ושני הוריו מחויבים להגיע לנציגות במעמד הפגישה.

• בגיר מחויב להגיע עם ההורה הישראלי לנציגות במעמד הפגישה.

הוכחות לכנות הקשר 

הוכחת חיים משותפים נדרשת במקרה שבו בני הזוג לא עדכנו את נישואיהם עד 300 יום לפני רישום היילוד בנציגות, או במקרה בו בני הזוג לא נשואים. 

שימו לב, תעודת נישואין אינה נחשבת כהוכחת חיים משותפים. ​

מסמכים להוכחת כנות הקשר של בני זוג: 

1. חוזה של דירת מגורים משותפת (שכירות או רכישה), הכולל את שמות בני הזוג. 

2. חשבונות משותפים: חשבון בנק, תשלומים לאינטרנט, טלפון, חשבונות אחרים, תשלומי מסים - הכוללים את שמות בני הזוג. 

3. הסכם זוגיות משפטי (יש מדינות המכירות משפטית בבני זוג. במדינת ישראל מכיר בית משפט לענייני משפחה בבני זוג כ'ידועים בציבור').

4. פוליסות של ביטוחים משותפים: ביטוח חיים, ביטוח דירה וכל ביטוח אחר הכולל את שמות בני הזוג, ביחד.

אפשרויות אלה של הוכחת כנות הקשר נחשבות כהוכחות 'חזקות'. 

הוכחות נוספות לכנות הקשר: 

1. תמונות משותפות הנושאות תאריך (אפשרות שקיימת במכשירי הטלפון הניידים ובמצלמות הדיגיטליות). 

2. ביצוע העברות כספיות בין חשבון בנק אחד לשני (אם לבני הזוג יש חשבונות בנק נפרדים).

3. מנוי משותף למוסדות תרבות (כמו תיאטרון, למשל) וספורט (חדרי כושר).

4. תצהיר מכרים ישראלים - עדות על היכרות עם בני הזוג במשותף (התצהיר חייב להיות מסמך נוטריוני; יש לצרף צילום ת"ז ופרטי התקשרות עם כל ממליץ).  

5. הוכחות לטיסות משותפות - כרטיסי עלייה לטיסה, הזמנת כרטיסי טיסה. 

6. הזמנות משותפות של בתי מלון, אתרי נופש, דירות RBNB. 

7. חשבוניות רכישה של מוצרים, הכוללות את שמות בני הזוג. 

8. כל מסמך אחר שיידרש, לפי שיקול דעת הקונסול, בהתאם לנסיבות המקרה. 

אפשרויות 1-4 של הוכחת כנות הקשר נחשבות כהוכחות 'חזקות'. 

• אם יש שתי הוכחות 'חזקות' - יש להוסיף לפחות שתי הוכחות נוספות מהרשימה. 

• אם יש הוכחה 'חזקה' אחת - יש להוסיף לפחות ארבע הוכחות נוספות מהרשימה. 

• אם אין הוכחות 'חזקות' - יש להציג לפחות חמש הוכחות מהאפשרויות הנותרות. 

• ניתן לצרף הוכחות נוספות, שלא צוינו לעיל. הן ייבחנו על ידי הגורמים המתאימים. 

לשון החוק

אזרחות מכוח לידה - תיקון מס' 4 לחוק (תש"ם-1980):

בשינוי לנוסח המקורי של סעיף (4) לעיל, מתייחס התיקון גם למקום הלידה של הילד.

משנת 1980 - לילד שנולד בחו"ל מוקנית האזרחות מכוח לידה, רק אם הוא דור ראשון לאדם שרכש את האזרחות מכוח שבות, ישיבה, התאזרחות או לידה בישראל.

להלן נוסח סעיף 4(א) לחוק המתוקן:

"אלה יהיו, מיום לידתם, אזרחים ישראליים מכוח לידה:-

(1) מי שנולד בישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראליים;

(2) מי שנולד מחוץ לישראל כשאביו או אמו היו אזרחים ישראלים:

(א) מכוח שבות

(ב) מכוח ישיבה

(ג) מכוח התאזרחות

(ד) מכוח לידה בישראל

לעניין סעיף זה - מי שנולד אחרי מות אחד מהוריו - דיו שאותו הורה היה במותו אזרח ישראלי".
 

מכאן שאזרחות מכוח לידה מוקנית:

(א) לילד שנולד בישראל להורה שהוא אזרח ישראלי (מי שנולד בישראל להורה יהודי שאיננו אזרח ישראלי אבל הינו תושב הארץ ורשום במרשם האוכלוסין – מוקנית לו האזרחות הישראלית מכוח שבות (ולא מכוח לידה);

(ב) לילד שנולד בחו"ל לפני 18.11.1980 להורה שהוא אזרח ישראלי;

(ג) לילד שנולד בחו"ל אחרי 17.11.1980 להורה שהוא אזרח ישראלי, בתנאי שאותו הורה קיבל אזרחותו הישראלית מכוח שבות, ישיבה, התאזרחות או לידה בישראל

מהנאמר לעיל נובע גם כי ילד שנולד בחו"ל אחרי 17.11.1980 להורה שקיבל אזרחותו הישראלית מכוח לידה בחו"ל - לא מוקנית לו האזרחות הישראלית (משום שהוא דור שני שנולד בחו"ל לאזרח ישראלי שעזב את הארץ). במקרה כזה, חובה לבדוק זכאות לאזרחות של ההורה האחר, לפני הקביעה כי הילוד לא רכש אזרחות עם לידתו.

יודגש, שמי שנולד בישראל להורה יהודי שאיננו אזרח ישראלי אך הוא תושב הארץ ורשום במרשם האוכלוסין - מוקנית לו האזרחות הישראלית מכוח שבות ולא מכוח לידה.