הגנה: ייצוא ושיתוף פעולה
צבא הגנה לישראל (צה"ל)
צה"ל, שהוקם במאי 1948, הוא בין הכוחות המזוינים המנוסים בעולם, שכן הוא נאלץ להגן על המדינה בחמש מלחמות גדולות שבהן קיומה של המדינה היה בסיכון גדול כאשר הותקפה מכמה חזיתות על ידי מספר צבאות. שהיו "רבים נגד מעטים". מטרותיו הביטחוניות של צה"ל הן הגנה על קיומה, ריבונותה ושלמותה הטריטוריאלית של מדינת ישראל, הרתעת אויביה ומניעת פגיעה ואיום בחיי היום-יום. משימותיה העיקריות כוללות עמידה בהסכמי שלום; הבטחת הביטחון הכללי בגדה המערבית, בתיאום עם הרשות הפלסטינית; לחימה בטרור, הן בתוך ישראל והן מעבר לגבולותיה; ושמירה על הרתעה כדי להימנע מהמלחמה הבאה.
תפיסת הביטחון של צה"ל מבוססת על ארבעה מרכיבים: הרתעה, התרעה, הגנה והחלטיות. בשל היעדר עומק אסטרטגי והסתמכות על חיילי מילואים במדינה, ישאף צה"ל להעביר את שדה הקרב לשטח האויב ולקצר את משך הלחימה במהירות האפשרית. על מנת להתמודד עם עליונותם המספרית של האויבים, שומר צה"ל על יתרונו האיכותי מול איומי הייחוס באמצעות פיתוח מערכות נשק מתקדמות וסתגלניות, שרבות מהן הומצאו ויוצרו בישראל. למרות ההשקעה הטכנולוגית, הנכס החשוב ביותר של צה"ל הוא ההון האנושי האיכותי של משרתיו.
בזמנים רגילים מתבסס צה"ל על צבא קטן יחסית המורכב מאנשי מקצוע וחיילים בשירות חובה. בעתות סכסוכים או מלחמה, צה"ל מתרחב בשל עשרות אלפי חיילי מילואים, השומרים על כוננותם המבצעית באמצעות אימונים תקופתיים לאורך כל השנה.
צה"ל מורכב מאוכלוסיות מגוונות הכוללות נשים וגברים המשרתים בכל התפקידים הטכניים, מודיעין וכו' וכן בתפקידי לחימה לרבות טייסי קרב, מפקדי כלי שיט ולוחמים בגדודי חי"ר.
צה"ל רואה עצמו כאחראי, בין היתר, לצרכים החינוכיים, התרבותיים והחברתיים של חייליו, הכוללים הנגשת פעילויות חינוכיות, פנאי וכן שירותי סיוע אישי. למתגייסים עם רמת השכלה לא מספקת או הישגים לימודיים לא מספיקים יש אפשרות לשפר את רמת השכלתם, והם מוזמנים ללמוד מטעם צה"ל בתקופת שירותם. שילוב העולים החדשים מתבצע באמצעות לימוד השפה העברית והענקת תכניות משלימות.
משך השירות בצה"ל
שירות חובה: כל הגברים והנשים מתגייסים בגיל 18. גברים משרתים 32 חודשים, נשים 24 חודשים. נשים הבוחרות לשרת בתפקידי לחימה, בתפקידים בעלי תכניות הכשרה ארוכות (כגון אקדמיה לטיסה או אקדמיה ימית) או ביחידות מודיעין שונות - שירותן מושווה לשירות גברים והן מבצעות שירות באורך זהה לגברים. קורסי הכשרה ארוכים מחייבים את המשתתף לחתום על התחייבות לתקופת שירות נוספת בין שנה לשש שנים בהתאם לאורך ההכשרה. ניתן לדחות סטודנטים מוסמכים במוסדות להשכלה גבוהה על מנת לאפשר להם להשלים את לימודיהם האקדמיים ולהציבם בתפקיד בו הכשרתם האקדמית תאפשר להם לנצל את כישוריהם. עולים חדשים עשויים להשתחרר או לשרת תקופות קצרות יותר, בהתאם לגילם ולמעמדם המשפחתי.
שירות מילואים: לאחר תום שירות החובה, כל חייל משולב ליחידת מילואים ומשולב בתוכנית המוכנות המבצעית שלו בהתאם לצרכי כוחות הזרוע. גברים המשרתים במילואים עד גיל 51 משרתים עד 39 ימים בשנה, תקופה הניתנת להארכה בהתאם לצרכים, בהתנדבות, או בעתות סכסוכים על פי חוק מיוחד קיים. המדיניות האחרונה הייתה הפחתת נטל שירות המילואים בכל מקום אפשרי, וחיילי מילואים ששירתו ביחידות קרביות יכולים להשתחרר כעת בגיל 45.
שירות קריירה (שירות מקצועי): יוצאי שירות החובה העונים על הצרכים השוטפים של צה"ל רשאים להמשיך לשירות מקצועי כאשר הפרישה היא בגילאי 42-60, זה תלוי בסוג השירות (קצין או סמל, סגל או שירות קרבי).
לצה"ל שלושה כוחות עיקריים (הצבא, חיל החלל והאוויר וחיל הים) המופעלים ביחד ולחוד בהתאם למשימות הלחימה. לצה"ל יש מטכ"ל בדרגות הפיקוד של אלופים (2 כוכבים) בראשות הרמטכ"ל (3 כוכבים אלוף) הכפוף לשר הביטחון. הרמטכ"ל מתמנה על ידי הממשלה, בהמלצת ראש הממשלה ושר הביטחון, לתקופה של שלוש שנים, שלרוב מתארכת בשנה נוספת מכמה סיבות.