יחסים בלטראליים

לוקסמבורג הייתה בין 33 המדינות שהצביעו בעד תוכנית החלוקה של פלסטין ב29 בנובמבר 1947.

הכרה דה פקטו הגיעה זמן קצר לאחר הכרזת העצמאות ולאחר הצטרפותה של ישראל לאו"ם במאי 1949.

מלכתחילה התאפיינו היחסים הבילטרליים בידידות עמוקה, אשר התבטאו בביקורים רשמיים רבים ברמה הגבוהה ביותר, הן בישראל והן בלוקסמבורג, כמו גם דיאלוג פוליטי שנמשך לאורך כל השנים.

בלוקסמבורג נחתמם הסכם השילומים הגרמנים לטובת ישראל על ידי הקנצלר הפדרלי הגרמני, קונרד אדנאואר, ושר החוץ הישראלי, ב-10 בספטמבר 1952.

בפברואר 1985 ערך נשיא מדינת ישראל חיים הרצוג ביקור רשמי בלוקסמבורג.

במאי 1987 עשו הדוכס הגדול ז'אן והדוכסית הגדולה ג'וזספין-שרלוט מלוקסמבורג מחווה היסטורית במהלך ביקורם בישראל: לראשונה בתולדות ישראל התקבלו מנהיגים אירופים באופן רשמי בירושלים. במהלך שהותם ביקרו, בין היתר, במוזיאון יד ושם וכן במוזיאון התפוצות, שם סופרה להם ההיסטוריה של הקהילה היהודית בלוקסמבורג. כמו כן, הם זכו להתבונן ב"יער הדוכסית הגדולה שרלוט", אשר ניטע בקיבוץ כפר החורש על ידי הקהילה היהודית בלוקסמבורג.

לשתי המדינות הסכם נגד כפל מס.   

ביקורים הדדיים רבים מבוצעים באופן קבוע במקביל לניהול מגעים ברמות הגבוהות בין שתי המדינות