הושק בסוף 1957 במטרה לחלוק עם שאר העולם המתפתח את הידע והטכנולוגיות שהיוו את הבסיס להתפתחות המהירה של ישראל עצמה. לאחר השגת עצמאות ב-1948, מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי היו גורמי מפתח בשיקום המדינה כדי להפוך למדינה מודרנית. טכנולוגיות חדשות וחדשניות פותחו כדי לעמוד באתגרים של גידול
מש"ב, התוכנית הרשמית של ישראל לשיתוף פעולה בפיתוח, הושקה בסוף 1957 במטרה לחלוק עם שאר העולם המתפתח את הידע והטכנולוגיות שהיוו את הבסיס להתפתחות המהירה של ישראל עצמה.
לאחר השגת עצמאות ב-1948, מחקר מדעי ופיתוח טכנולוגי היו גורמי מפתח בשיקום המדינה כדי להפוך למדינה מודרנית. טכנולוגיות חדשות וחדשניות פותחו כדי לעמוד באתגרים של מדינה צומחת עם משאבי טבע דלים.
מהשנים המוקדמות של הקמת המדינה, מנהיגי ישראל התרגשו מרצון משכנע לחלוק את הידע שנצבר מניסיון הפיתוח של ישראל עצמה עם המדינות העצמאיות החדשות של אפריקה ואסיה.דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, סבר כי "...עקרונות העזרה ההדדית והשוויון צריכים להוות גם בסיס ליחסים בינלאומיים בין אנשים... [ועליהם] להתבסס על סולידריות של כל בני האדם, נגזרת מאחווה וסיוע הדדי בכל תחום בחיים - הכלכלי, החברתי והמדעי".
ב-1958 ביקרה שרת החוץ דאז גולדה מאיר באפריקה. נרגשת עמוקות מהאתגרים שעמם התמודדו העמים הצעירים לאחר השגת העצמאות, היא חזרה משוכנעת שישראל חייבת למלא תפקיד משמעותי בסיוע למדינות אלה במאבקן בבעיות בריאות, חינוך, תת תזונה, מעמד נמוך של נשים והמאבק על משאבים. המחויבות האישית של גולדה מאיר לשיתוף פעולה בינלאומי הובילה להקמת מש"ב, אגף מיוחד לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ של ישראל.